מהי לדעתך התכונה החשובה ביותר של שחקן ברידג' טוב?

פורסם ביום: 24.10.2022; עודכן ביום: 15.09.2024

קהל היעד:

והפעם, הכתבה " מהי לדעתך התכונה החשובה ביותר של שחקן ברידג' טוב? "

המידע באתר מנוסח בלשון זכר לצורכי נוחות בלבד, ומתייחס לגברים ולנשים כאחד.

שחקן הברידג' מספר 1 לשעבר* בעולם, Robert (Rob) Hamman, המדורג Grand Life Master מתואר ע"י יריבו Fred Gitelman: ל-Bob Hamman יש כושר שיפוט פנטסטי, בעל כישורי ריכוז מדהימים, והוא מתחרה נהדר. בספרו " At the Table ": הוא מנצח כי יש לו את היכולת הכמעט בלתי מתקבלת על הדעת לחסום מחשבות מהעבר (היד ששוחקה עכשיו), הצצה אל העתיד (עוד 2 לוחות וננצח) – אותם דברים שמבלבלים ומערפלים-מעיבים על  מוחותינו הקטנים – ולהישאר ממוקד רק בהווה ולהתרכז באופן מלא ביד שהוא משחק ברגע זה. כל מה שמוריד מהמיקוד הזה – כולל שיטות – הוא שלילי. העצה של Gitelman לכל מי ששואף לשחק טוב כמו Hamman  תהיה לא להעמיס את המוח בשיטות ובמוסכמות מורכבות ולהתמקד במה שחשוב: לזכות בהרבה לקיחות ולפתח שיקול דעת טוב.

* ב-1983 ובין 1985 לבין 2004 ברציפות.

הציטוט שלו: " כשאתה ברומא, עשה-התנהג כמו הרומאים, כלומר כשאתה משחק ברידג' תחשוב על ברידג' ".

עפ"י Hamman: "כאשר 3NT הוא אחת החלופות, (המתקבלות על הדעת) בחר בה ".

לקישור לסרטון של Peter Hollands בכותרת " Who Is The Best Bridge Player Of All Time " – לחץ כאן

אלוף העולם Zia Mahmood: שדורג עשירי ברשימת ה-Grand Life Master של ה-ACBL, חבר בהיכל התהילה-The Hall of Fame כתב: מהי התכונה היחידה החשובה ביותר של שחקן ברידג' טוב? קבוצת מומחים נשאלה פעם את השאלה הזו. היה הרבה פחות consensus-הסכמה כללית לגבי מה היה התכונה החשובה ביותר מלבד הריכוז שהוא תמיד בראש הרשימה. חלקם הצביעו בעד גמישות: היכולת לשנות את קו המשחק שלך לפי מידע חדש שנאסף או לשנות את הטקטיקה שלך בהתאם לביצועים עד כה. חלקם הצביעו בעד קשיחות-נוקשות: היכולת לשחק במיטבך בלחץ. מומחים אחרים הלכו על תחרותיות: הרצון לנצח בכל עת, יהיו הסיכויים אשר יהיו.

Zia, אחד מאלופי הברידג' היחידים שנודעו רק בשמם הפרטי, כתב כי " לעולם אל תוותר, זו עשויה להיות העצה החשובה ביותר של משחק הברידג' שניתן לתת לכל אחד ". "אתה צריך לשחק ברידג' כדי לאהוב את זה תמיד לשאול את עצמך, עד כמה אני יכול להיות טוב? אין גבול ככזה לכל שחקן שנשאר מסור למשחק ולוקח כל אימון ותחרות ברצינות".

Eric Rodwell, ללא ספק אחד מ-3 שחקני הברידג' הטובים בעולם כיום, נשאל פעם: " מה הדבר הכי חשוב לזכור בזמן משחק ברידג'? " התשובה שלו הייתה מעניינת: "לעולם לא לוותר", אמר Eric, במיוחד בהגנה. ראיתי אינספור חוזים שהורשו לעשות אותם למרות שהיה צריך להביס אותם כי המגנים ויתרו. הם סירבו להאמין שהחוזה ניתן להכשלה, ולכן סירבו לגבש קו הגנה כדי להביס אותו".

עפ"י Larry Cohen: זיכרון טוב הוא שימושי, אבל הוא לא המרכיב העיקרי לשיפור משחק הברידג' שלך. לדעתו, ריכוז ליד השולחן הוא המרכיב מספר אחד במשחק טוב. ההיגיון הרבה יותר חשוב מהזיכרון. הגישה וההתנהגות בשולחן המשחק הם קריטיים למשחק טוב.

לקישור – לחץ כאן

לדעת אחרים, ברידג' הוא משחק שדורש זיכרון, שיפוט ותכנון…

עפ"י Marilyn Hemenway, המדורג Grand Life Master: ישנם כמה מאפיינים או תכונות שנראים כטבועים ברוב שחקני הברידג' הטובים. ייתכן שחלק מהתכונות הבאות לא ניכרות בקלות אצל שחקני הברידג' שאתה מעריץ, אבל אם תחשוב על זה זמן מה תראה שרובם בדרך כלל נוכחים. אולי הראשון יהיה היכולת להתרכז. ברידג' דורש תשומת לב מוחלטת בכל עת (במיוחד כאשר אתה מתבגר ויש לך יותר בעיות עם אותם " רגעי וותיקות "). הצורך להתרכז ולהתמקד ביד הנתונה קיים תמיד. ראשית אתה צריך לחשוב על היד שלך, אחר כך ההכרזה, ואז המשחק ו/או ההגנה. אם המוח שלך נודד למשהו אחר, זה מאמץ להמשיך ולחזור בדיוק למקום שבו היית לפני שעזבת. ומיותר לציין, שיטוט מחשבות גוזל זמן יקר. תכונה נוספת היא של ניהול כעסים. עובדה שלפעמים דברים ישתבשו וייתכן שלא תהיה לך שליטה כדי לעצור אותם. משחקי זוגות יכולים להיות אינטנסיביים למדי; לכן, ייתכן שיהיה צורך לפתח תכונה זו. מזג אחיד הוא ללא ספק הטוב ביותר, אבל יש כאלה שלמדו לשלוט בהתקפי הכעס שלהם כדי שלא יפריעו ליכולתם לשחק את המשחק הזה.

ברגע שיד מסתיימת, עזוב אותה….. בין אם קיבלת את הניקוד הטוב ביותר או את הניקוד הגרוע ביותר. זה לא משנה…..היד הזאת נגמרה. ברידג' הוא משחק היגיון. זה לא משחק של שינון…..למעשה רחוק מזה. זה דורש שימוש בהיגיון כדי להבין את הידיים ומה קורה במשחק ובהגנה. וכדי לשחק את זה טוב זה דורש את היכולת לדמיין את הידיים של השותף והיריבים….. כמו גם את היכולת לספור!! דבר חשוב נוסף הוא מודעות לעובדה שמדובר במאמץ של שותפות; הצורך בתקשורת עם השותף שלך הן בהכרזות והן במשחק היד הוא פריט בעדיפות.

לקישור לכתבתו בכותרת " Attributes of Good Bridge Players " – לחץ כאן

עפ"י Alex J. Coyne, סופר ועיתונאי שהכתבות שלו פורסמו במגוון רחב של פרסומים בינלאומיים: Caribbean Compass, Bridge Canada, People Magazine, Writers Weekly, Yoga International, Great Bridge Links, BBO ועוד: יש כמה תכונות אופי שמגדירות שחקן ברידג' מקצועי (וכל שחקן מיומן). רבות מאלה הן תכונות שמראות את עצמן רק לאחר שהאדם התיישב ליד שולחן הברידג' והמשחק התחיל – מה שיכול להראות שהמראה החיצוני יכול להטעות, ולעתים קרובות לא אומר דבר על תכונות האופי הללו. אפשר גם, למרבה המזל, לפתח, לטפח תכונות אלו ולהפוך אותן לטבע שני אם הרצון להיות מקצוען במשחק הברידג' (או פשוט טוב יותר בשולחנות המשחק) הוא אחת השאיפות שלך.

התכונות: הגינות; יצירתיות; ראיית הנולד; חדשנות-תַחבְּלָנוּת; רבגוניות; בטחון עצמי; התחשבות.

לקישור לכתבתו בכותרת " The 7 Attributes You Can Attribute to Successful Bridge Players " – לחץ כאן

התכונות עפ"י הכתבה בכותרת " The Qualities You Need To Become A Great Player " באתר " greatbridgelinks ": סבלנות, סבלנות, סבלנות; שמירה על קור רוח תחת לחץ; נחישות מוחלטת.

לקישור – לחץ כאן

לדעתו של Sudhir Aggarwal מהודו: ללא ספק שהתכונה החשובה ביותר של שחקן ברידג' טוב היא היכולת לספור ולזכור את הקלפים תוך כדי משחק. המאפיינים של שחקני ברידג' טובים עפ"י J.B. Elwell, מומחה ברידג' שפרסם מספר ספרים בתחילת שנות ה-20 של המאה הקודמת:• שחקני הברידג' הטובים ביותר הם ללא ספק אלה שיכולים להסיק מסקנות במהירות ובצורה נכונה.

• שחקן טוב יכול לקחת יותר סיכונים בגלל היכולת שלו לשחק את הקלפים כמו שצריך.
• השחקנים הטובים ביותר תמיד סבלניים כלפי שחקנים מתחילים.
• השחקן השקט, כמו הכלב שנושך בלי לנהום, מקבל את האחיזה הטובה ביותר במשחק.
• הזריזות בהסקת מסקנה היא השראה נפשית כמו גם סיוע למשחק מהיר.

ומצד שני, המאפיינים של שחקני ברידג' גרועים:

• בדרך כלל זה השחקן חסר הניסיון שמציע כמות מדהימה של עצות ללא עלות ושלא נתבקשו.
• השחקן שמשחק ברידג' כשהוא כועס בטוח יטעה.
• יש תקווה לשחקן שמגלה שהוא יכול לטעות.
• שחקנים שקל להם להחליט עבור חברים, מתקשים להחליט בעצמם.
• שחקנים שיש להם הרבה עצות לתת לא אוהבים לקבל אף אחת.

• שחקן גרוע הוא בעיקר שחקן גרוע כשהוא לא יודע שהוא שחקן גרוע.
• מי שמשחק הכי טוב מדבר הכי פחות ממה שהוא עושה.
• הביקורתיים הם הרגישים ביותר לביקורת.
• יש כאלה שמלמדים אחרים ברידג' כי הם משחקים כל כך גרוע.
• שחקנים רבים כל כך עסוקים בלשחק שהם לא עוצרים לחשוב איך הם משחקים.
• השחקן המתחיל משחק לפני שהוא חושב, המומחה חושב לפני שהוא משחק.

וכמובן, התשובות של המומחים לשאלה: כיצד ניתן לשפר את רמת משחק הברידג' שלך:

עפ"י כתבתה של Ana Roth המצטטת את Andrew Gumperz, שזכה באליפות הברידג' בצפון אמריקה באוגוסט 2018, בכותרת " What is the best way to improve my bridge game? " : סבלנות. כישורי משחק הברידג' משתפרים לאט למדי. בזמן שהם משתפרים, אתה תעשה שגיאות. כדי להשתפר, עליך להיות מסוגל להכיר בשגיאות ולחיות איתן. אם לא תקבל שגיאה כשגיאה, לא תלמד לא לעשות אותה שוב. למידה ומשחק מתרחשים בנפרד. כשאתה משחק, המטרה שלך היא לעשות כמיטב יכולתך עם הכישורים שיש לך כרגע. יש המון דברים שצריך לחשוב עליהם ולשים לב אליהם. הדבר האחרון שאתה צריך הוא שמישהו יסביר איך יכולת לשחק את היד האחרונה בלחץ. אז אל תבקש שיעורים מהשותף שלך בזמן שאתה משחק. אתה צריך את האנרגיה המנטלית הזו רק כדי להשתמש בכישורים שכבר יש לך. במקום זאת, בצע את הלמידה שלך לאחר המפגש ע"י סקירת הידיים. לאחר שהוספת את המיומנות הזו לארגז הכלים שלך, יישם אותה במהלך מפגש עתידי. התמקד בתהליך, לא בתוצאות. התוצאות הן הניקוד שלך. למרבה הצער, לניקוד יש גורם אקראי. אתה יכול לשחק טוב יד ולקבל ניקוד גרוע. חזור על המיומנויות הבסיסיות.

לקישור – לחץ כאן

עפ"י הכתבה של פרופ' Samantha Punch וד"ר Miriam Snellgrove מאוניברסיטת Stirling, UK בכותרת " Elite Bridge Players: Skills and Strategies ": להגיב עם משמעת: ברידג' הוא משחק של טעויות ולמידה משגיאות ומטעויות היא חלק חשוב מהפיכתו לשחקן טוב יותר. בנוסף לקריאת אנשים באופן אסטרטגי, שחקנים מצליחים מגיבים לאירועים בצורה ממושמעת ומנהלים את הרשמים שהם נותנים. הם לומדים לצפות מראש תגובות ובעיות אפשריות שעלולות להתרחש וליערך בהתאם. אם (וכאשר) דברים משתבשים, ברידג' הוא משחק שדורש שתיקה תומכת מול טעויות, והתנהגות רגועה מול קשיים.

הממצאים מגלים כי משחק ברידג' ברמה הגבוהה ביותר דורש יכולת לקרוא אנשים ותרחישים באופן אסטרטגי, להגיב במשמעת למצבים משתנים ולעיתים מייאשים, ולטפח מערכת יחסים בוטחת ותומכת ושקטה (ליד השולחן) עם השותף.

קריאת אנשים ומשחק אסטרטגי: על ידי התבוננות מקרוב במשחק הקלפים ובשפת גוף, השחקנים הטובים ביותר לומדים לצפות ולעתים קרובות לחזות את הקלפים שיריביהם מחזיקים וכיצד הם עשויים לשחק אותם. ניתוח מתחשב והגיוני של מצבים ליד השולחן מאפשר לשחקנים לא רק להעריך את דרך הפעולה הטובה ביותר להשגת המטרות שלהם, אלא גם למצוא דרכים לנטרל את התוכניות של יריביהם. קריאה מדויקת של מצב כוללת חיבור של כמה פיסות מידע, באותו אופן שבו בלש עוקב אחר שובל של רמזים כדי לפתור תעלומה.

פיתוח קשרי אמון: ברידג' כרוך במשחק בשותפות. בניית שותפות חזקה דורשת זמן ומאמץ. זה דורש אמפתיה והבנה ויכולת לתמוך בשותף  באמצעות טעויות שנעשו על ידי 2 הצדדים. ברידג' מלמד את הערך של נאמנות, שיתוף פעולה ויחסים תומכים הדדיים. ברידג' הוא משחק הדורש תקשורת לא מדוברת בה מועברים מסרים באמצעות הכרזות ומשחקי הקלפים על פי מערכות-שיטות מוסכמות. שותפויות מפתחות שיטות תקשורת אלו באמצעות תרגול, דיון והכנה.

הכישורים שניתן ללמוד בשולחן הברידג' יכולים להוות יתרון בתחומים אחרים של החיים העסקיים, האישיים והחברתיים. הפוטנציאל החינוכי של משחק הברידג': יכולת לשקול אפשרויות שונות ולחשב סיכון והסתברות, לערוך הערכות לוגיות למצב ולתכנן בהתאם הם היבטים של משחק ברידג' ברמה הגבוהה ביותר. בנוסף לחשיבה אנליטית, שחקני עילית לומדים ומתרגלים מיומנויות בינאישיות, חוסן ושליטה עצמית רגשית. הם שמים בצד את הרגשות האישיים כדי לקבל את הטוב ביותר עבור הזוגיות, והם שומרים על קור רוח מול כישלונות (טעויות שלהם ושל השותף שלהם). ברידג' מעודד ריכוז, ומחייב את השחקנים להישאר ממוקדים ולא לתת להסחות דעת להשפיע על המשחק.

שחקני ברידג' מצטיינים מפגינים את היכולת לקבל החלטות משחק מכריעות בהתבסס על מידע חלקי תוך שהם שופטים נכון (ולא נכון) את משחק הקלפים של השותף שלהם ורשמי היריבים. יחד עם זאת, הם צריכים להיות מסוגלים לשלוט בגירוי (בעצבים) שלהם עם הכישלונות שלהם או של שותפם כדי לא לתת יתרון ליריביהם באמצעות התפרצות מילולית, תוך שינוי תוכניות משחק על סמך המשחק המתפתח ללא הרף. ניתן לטעון כי כישורים אלה בונים חוסן כאשר שחקנים לומדים לעסוק-לתקשר עם יריבים ולהתמודד עם הפסדים או מנסים להתאושש כאשר תוכניות המשחק אינן הולכות טוב. באמצעות אינטראקציה של שותפות, שחקני ברידג' מפתחים אסטרטגיות התמודדות ומטפחים מיומנויות של אמפתיה ושיתוף פעולה.

בניגוד לשחמט, הברידג' הוא משחק שותפות של מידע לא שלם שבו שחקנים מבצעים היסקים הגיוניים של היכן נמצאים הקלפים, תוך ניסיון להטעות יריבים, אם כי בסיכון להטעות את בן הזוג שלהם.

היכולת להסתגל ולאלתר כאשר הנסיבות משתנות היא עניין גדול. . . ליד השולחן, הנסיבות אינן בדיוק שחור ולבן ואתה צריך להבין מה עליך לעשות כדי לפתור את הבעיה המסוימת הזו?

לעשות דברים אנליטיים ומיומנויות של הערכה, שניהם חשובים מאוד למשחק הברידג'.

לצד היכולת להישאר ממוקד, חשובות התכונות של קריאת מתנגדים אסטרטגית, תכנון ממושמע וניהול טעויות. ואכן, שמירה על קור רוח ולא " התנשפויות ונפיחות " (Anam Tebha) מול השותף שלך ומול אחרים נתפסה כדרך הכי ' תומכת ' (Jeff Meckstroth) לשחק.

סובלנות וסבלנות הם חיוניים אם אתה משחק עם שותף חלש יותר.

היכולת להפריד את חייך האישיים מחיי המשחק שלך ולעשות זאת בצורה הממושמעת והאסטרטגית ביותר היא המפתח, אם לא תמיד ממומש. כפי שאומר Artur Malinowski,

לקישור – לחץ כאן

לקישור למאמר " Playing Your Life: Developing Strategies and Managing Impressions in the Game of Bridge " – לחץ כאן

עפ"י Corey Cole המדורג Ruby Life Master: הכלי החשוב ביותר לשיפור משחק הברידג' שלך הוא לתרגל ספירה של הכול – חלוקה, נקודות קלפים גבוהים-HCP וכו'. ספור, ספור, ספור. התאם כל הזמן את הספירות שלך בהתבסס על מידע חדש מההכרזות ומהמשחק. כמעט כל מיומנות ברידג' אחרת תלויה בספירה מדויקת.

לקישור – לחץ כאן

עפ"י Helene Hoegsbro Thygesen מ-BBO Discussion forum: גורם אחד לא מוערך הוא כושר גופני. בצע מספיק פעילות גופנית לפני המשחק ושתה מספיק מים במהלך המשחק. תזונה נכונה צריכה לכוון לשמירה על יציבות הסוכר בדם.

עפ"י Alan Bustany: הדרך הטובה ביותר עבורך תלויה רבות בך וביכולת הנוכחית שלך, אך עבור שחקן מועדון ממוצע אחת הדרכים הטובות יותר לשפר את התוצאות שלך היא להתרכז יותר בהגנה. אתה משחק רק כ-25% מהידיים בתור כרוז. אתה משחק פי שניים יותר כמגן מאשר ככרוז. ההגנה עושה הבדל כפול מהיכולת שלך לבצע חוזים משלך.

עפ"י Gavin Wolpert, ה-Grand Life Master במקור מקנדה: בעוד שברידג' טוב דורש יכולת זיכרון מסוימת וידע במתמטיקה, זיכרון צילומי או הבנה חזקה במתמטיקה אינם תנאי מוקדם כדי להיות שחקן מוביל. עם מספיק חזרות אני מאמין שכל אדם ממוצע יכול לשלוט בטכניקות המתמטיקה והזיכרון הנחוצות להצלחת משחק הברידג'. שחקני ברידג' לא מתמקדים בשינון קלפים בודדים (או הכרזות) אלא מתמקדים במשמעות שיש להכרזה או לקלף ששוחק וכיצד הוא משתלב בפאזל הגדול יותר של היד כולה.

ראיית הנולד: היכולת לראות-לחזות בעיות לפני שהן מגיעות. תכנן את ה-re-bid שלך לפני שאתה מכריז. במהלך המשחק, בדוק אם אתה צריך לחתוך כמה קלפים בדומם לפני משיכת קלפי סדרת השליט. גם תכנן מראש את הכניסות שלך, כדי להבטיח שלא תשאיר את עצמך תקוע.

לקישור לכתבתו בכותרת " Dissecting a Bridge Brain " – לחץ כאן

לקישורים לשיעורי הברידג' של Gavin Wolpert ב-youtube – לחץ כאן

האני מאמין של Dr. Bradley Lehman: משחק הברידג' עוסק באותה מידה באופי אישי כמו במיומנויות וכישורים טכניים: טיפול בעצמך ליד שולחן המשחק ולדעת איך להתמודד עם אחרים. שוויון נפש, גמישות, מיקוד, כבוד וחוש הומור מנצחים את המשחק.

לקישור לכתבתו המפורטת בכותרת " Principles of Bridge and Life " – לחץ כאן

עפ"י Phillip Alder: שחקנים מומחים טובים יותר בברידג' משחקנים פחות בעלי יכולות בשל ממגוון סיבות: חוש קלפים, ריכוז וידע, למשל. מומחים סופרים הכול: מנצחים, מפסידים, שליטים וחשוב מאוד:HCP- נקודות קלפים גבוהים. לדעתו, כדאי לעקוב אחר הכול בשולחן הברידג', אך לעולם אל תשכח נקודות קלים גבוהים. בדיקתם תעזור לכם בדרך כלל למקם את המכובדים הבלתי נראים.

לקישור לכתבתו בכותרת " To Play Like a Pro, Know How to Keep Count " – לחץ כאן

עפ"י כתבתו של Gus Lubin בכותרת " The Best Bridge Players On Wall Street " : שים לב לתבנית? שחקני הברידג' בעלי הדירוג הגבוה ביותר של אמריקה מורכבים ברובם המכריע מחברי Wall Street. ברידג' הוא משחק קלפים מורכב שמתאים לצד האנליטי של פיננסים, שכן פוקר פונה לאינסטינקטים.

לקישור – לחץ כאן

ישן! עפ"י כתבתו של Trent Frayne בכותרת " Canada's Mr. Bridge " מיום 01.03.1947 על Percy (Shorty) Sheardown, (1911 – 1993) חבר בהיכל התהילה של ACBL, היה שחקן הברידג' הקנדי הגדול הראשון, הגדול אי פעם עפ"י Ralph Cohen המנוח. הוא היה שחקן קלפים מבריק והפך ל-Life Master הראשון של קנדה ב-1948. ההגדרה שלו לשחקן ברידג' טוב היא כזה שיש לו את היכולת, ע"י שילוב של דמיון והיגיון, לדמיין את חלוקת הקלפים בידיים הנסתרות.

חוש הקלפים חשוב, מאמין Sheardown, ולמרות שלאינטליגנציה יש את מקומה במשחק, זה לא בהכרח נובע שגאון יהיה שחקן מצטיין. "ייתכן שגאון", הוא מציין, "לא יוכל לתאם את הגורמים שנכנסים למשחק ברידג' מכיוון שהוא בדרך כלל מומחה בתחומו". חוש קלפים* הוא מכנה דרך מסוימת של יישום היגיון. הגורמים העיקריים במשחק הם מתמטיים אך מכיוון שזהו משחק של התגברות על היריבים, הגורם הפסיכולוגי משפיע על הגורם המתמטי ולפעמים יכול להכריע אותו.

עפ"י Karen Walker: אחד המפתחות להפוך לשחקן ברידג' טוב הוא לפתח " חוש קלפים ", המוגדר בדרך כלל ככישרון למשחקי קלפים. חוש קלפי ברידג' הוא משהו שכמעט כל לומד אינטליגנטי וחדור מוטיבציה יכול לפתח. זה כרוך בהכרת היחסים בין הקלפים, בדמיון כיצד החפיסה מחולקת בין ארבע הידיים, ובאופן כללי, רק הבנה טובה של איך זוכים בלקיחות. כדי לעשות זאת בהצלחה, אתה צריך מיומנויות זיכרון וחשיבה, שישתפרו עם התרגול, וידע כיצד לאסוף ולנתח את הרמזים. אבל הכי חשוב זה מאמץ וריכוז.

עפ"י השיעור שלה בכותרת " The 12 Habits of Highly Effective Bidders " : מכריזים יעילים-אפקטיביים ביותר שומרים על ריכוז וקור רוח.

לקישור – לחץ כאן

עפ"י Alan Sontag: זה לא הטיפול בידיים קשות שעושה את השחקן המנצח. אין מספיק כאלה. זו היכולת שלו להימנע מלבלבל-לשבש את הידיים הקלות.

שחקני ברידג' נוטים לצנוח בכיסאותיהם. כדי להקל על המתח הזה ולהישאר חד מנטלית, נסה לשמור על גב ישר, כתפיים מורמות וראש גבוה וישר מעל הצוואר. החזק את הקלפים בגובה החזה. תנוחה זו פותחת את חלל החזה ומגבירה את צריכת החמצן ב-30 אחוזים.

לקישור – לחץ כאן

המחזאי George S. Kaufman כתב" ספירה לשחקן ברידג' דומה לשחקן שלומד את השורות שלו – זה לא מבטיח הצלחה, אבל הוא לא יכול להצליח בלעדיה ".

שחקן הברידג' והסופר Victor Mollo כתב: " ללמוד לספור יד זה כמו לצלול לתוך אמבטיה קרה – קשה וקצת מפחיד עד שמתחילים להרגל. ואז זה בא די בקלות, ומשאיר אותך עם תחושת עקצוץ נעימה כשהכול נגמר".

לקישור – לחץ כאן

לדעתו של Sheardown "שחקניות ברידג' נראות studious יותר- מחושבות, מתמידות, שקדניות, קפדניות, יעילות, מחויבות, רציניות מאוד לגבי לימוד, קריאה, למידה ומוכנות יותר לקבל עצות", הוא מציין. ואז הוא הוסיף בחיוך: "ולפעמים יותר מוכנות לתת עצות לאחרים.

לקישור – לחץ כאן

עפ"י Jude Goodwin: תאמין או לא אתה לא צריך להיות בעל זיכרון טוב כדי להיות מומחה במשחק הברידג'. אומרים ש-50% מההצלחה שלך בשולחן במשחק תלויה ביכולת שלך להתרכז ולהתמקד במתרחש. אחרת, תחמיץ פרטים חשובים.

Rob Barrington כתב על עצמו: " אני שחקן ברידג' מקצועי ותיק שהצליח לשחק עם וכנגד השחקנים הטובים ביותר במשחק. איך הפכתי לשחקן שיכול להתחרות ברמה הזו? זה די פשוט, עשיתי אלפי טעויות יותר ממה שיש לרוב שחקני הברידג'! ובדיוק כמו שחקנים ברמה עולמית אחרים, אני ממשיך לעשות טעויות כמעט בכל יד שאני משחק. בין אם אתה שחקן " שולחן מטבח " או אלוף עולם, יש ערובה אחת במשחק הזה, אתה תעשה טעויות!

שחקני הברידג' הטובים ביותר מטפלים בטעויות בצורה שונה (ופרודוקטיבית יותר) מהשחקן הממוצע. כשאנחנו עושים טעות, במיוחד כזו שכמה אנשים אחרים זוכים להיות עדים לה, היא כמעט תמיד מלווה בתגובה רגשית. הרגשנו את תגובות הטעות האלה בעבר; מבוכה, בושה, אשמה, כעס על עצמך והתחושה השוקעת בבור הבטן שלך, רק כדי להזכיר כמה. תחושות אלו נורמליות לחלוטין ורק מתגברות עם חומרת הטעות. יכולים להיות יתרונות לטווח ארוך לתגובות רגשיות חזקות אלו. תגובה רגשית חזקה מאוד יוצרת זיכרון חי עבור המוח שלך לעזרה עתידית. עם זאת, במיוחד בטווח הקצר, תגובות רגשיות אלו מזיקות לעתים קרובות. Plato -אפלטון אמר; "הרגש הוא אויב התבונה". זה נכון במיוחד בשולחן הברידג'. כמעט בלתי אפשרי לחשוב בבהירות על יד הברידג' הבאה כשאתה בעיצומה של תגובה רגשית חזקה. אני יודע את זה מניסיון אישי.

אנחנו תמיד לומדים מהטעויות שלנו אז, המשיכו ללטש, לחדד ולהשחיז היכולות וללמוד מהחוויות הללו. זה מה שעושים שחקני הברידג' הטובים ביותר.

שחקני הברידג' הטובים ביותר הם לא רק אלה שעושים הכי פחות טעויות בשולחן;

השחקנים הטובים ביותר מודים בחופשיות שהם עשו וימשיכו לעשות טעויות. הם ישרים-כנים באכזריות עם עצמם ואינם מכחישים את חסרונותיהם. למעשה, הם מנסים למצוא את " הדליפות " שלהם ולסתום אותן.
השחקנים הטובים ביותר ילמדו מהטעויות שהם עושים. הם יחפשו חוות דעת של מומחים אחרים ויעסקו בדיונים פוריים בחיפוש אחר הבנה טובה יותר של המשחק.
השחקנים הטובים ביותר מנסים להימנע מלבצע את אותן טעויות פעמיים. הרבה יותר קל לומר מאשר לעשות במיוחד בתחילת " מסע הברידג' " שלך.
לשחקנים הטובים ביותר יש את הזיכרונות הקצרים ביותר. זו אולי המיומנות החשובה ביותר לפתח (ואתה יכול לפתח אותה). כאשר עשית טעות, עליך לזהות אותה ואז לעבור ליד הבאה. קחו כמה נשימות עמוקות ואז התכוננו לשחק יד חדשה לגמרי.

לקישור – לחץ כאן

עפ"י Don Stack: שני הדברים הגדולים שלדעתו הם התכונות החשובות ביותר שיש לשחקן ברידג' טוב הן: א. ריכוז: התמקד בעניין שבהישג יד, אל תסיח דעתך, זכור את ההכרזות, זכור קלפים ששיחקו, זכור את שפת הגוף של היריבים, אסוף את כל המידע האפשרי. ב. שיפוט: לאחר איסוף כל המידע עליך לשפוט מה להכריז או לשחק, לפעמים עשרות פעמים ביד אחת.

לקישור – לחץ כאן

עפ"י Julian Laderman: שחקני ברידג' רבים וחסרי ניסיון מאמינים בטעות שלשחקני ברידג' טובים יש זיכרונות נהדרים. שחקן ברידג' משובח מפתח את היכולת לדעת איזה מידע חשוב לברר במהלך משחק היד. לפעמים הכרוז יכול לחשוף מידע להגנה, בשלב מוקדם של משחק היד, לפני שהם מבינים את חשיבותו.

עפ"י Robb Gordon, המדורג Grand Life Master: (זה לא אוניברסלי), אבל רוב השחקנים הגדולים הם שותפים מצוינים. הם תומכים בשותפים שלהם. הם לא מתלוננים כאשר השותף עושה טעות. הם חיוביים ומעודדים. הם לא מציעים הצעות או משחקים שיבלבלו את השותף כאשר אפשרי.

עפ"י Alfred Sheinwold: המבחן האמיתי של שחקן ברידג' הוא לא בשמירה בפני צרות, אלא בבריחה מהן ברגע שהוא בפנים.

לשיעורי הברידג' של Rob Barrington ב-youtube – לחץ כאן

לקישור לשיעור " Improving Your Bridge Memory " ב-youtube – לחץ כאן

לקישור לכתבתו של Tommy Solbergat בכותרת " Common Traits of Very Effective Bridge Players " – לחץ כאן

ולקראת סיום, הטיפ של Jeff Rubens: כבד את השותף שלך. הראה לו שאתה מטפל בבעיות שלו כמו בשלך ובאופן פעיל עזור לו לפתור אותן. למרבה הפלא, זה ישפר את הגנת השותף וגם את הביצועים הכוללים שלו. הוא ישחק יותר בזהירות, כדי להיות ראוי לכבוד שלך. "קריסות" במשחק הברידג' הן לעיתים קרובות מהסוג הזה. מגן אחד עושה משחק הפסד אך שותפו היה אשם. יש לא רק הפסד על המשחק, אלא גם ירידה במורל השותפות. לנו אכפת יותר, כאשר השותף גורם לנו לעשות את "הצעד הקטלני" יותר כשהוא עושה את זה בעצמו. שחקן צריך להיות ערני לבעיות של שותפו, כמו גם לשלו. כל אחד מנסה לעזור השותף ידי סימונים, אבל שחקנים טובים יותר צריכים לשאוף להגיע רחוק יותר. לדוגמה, שותף טוב מנסה להסיר אפשרויות בלתי רצויות. אם אתה מפחד ששותפך יכול לעכב את ה-A שלו מול  KJ שבדומם , אתה יכול למנוע זאת על ידי הובלת הסדרה בעצמך. אם אתה לא יכול להיכנס להובלת הסדרה, אולי אתה יכול להשליך את ה-Q שלך שמעל ה-KJ של הדומם !

עפ"י Benito Garozzo: המזג הוא הרבה בברידג'. המלצתו: לעולם אל תפסיק ללמוד ברידג', לא משנה כמה פעמים תזכה.

Eric Murray מתואר "שחקן הברידג' הקנדי הגדול ביותר אי פעם". עפ"י המאמר של Fred Langan "רוב שחקני הברידג' המצליחים הם רק שחקני ברידג', ולכן הם מבלים יותר זמן ומאמץ בהגעה לגבהים. Eric עשה את זה למרות שהיו לו חיים שניים, שהיו הקריירה המשפטית שלו".

והטיפ של Pietro Forquet: תמיד היה מוכן לשנות את התוכנית שלך. אפילו אם הכנת תוכנית טובה, אתה צריך תמיד להיות מוכן לשנות את האסטרטגיה שלך אם, ברגע מסוים, אתה מגלה שזה לא יכול לעבוד.

המקור: The BOLS Tips; לקישור לכתבת 94 הטיפים בשפה העברית – לחץ כאן

עפ"י David Ezekie: להגיע לשחק ברידג' טוב יותר הוא שילוב של רצון ללמוד בשילוב עם הרבה תרגול. ככל שעובר הזמן, משחקים שהיו קשים בעבר בתור כרוז או בהגנה הופכים לקלים יותר, ואחרי יותר זמן הופכים להיות כמעט reflex.

עפ"י Robert S. Todd: החלקים החשובים ביותר של משחק הברידג' הם צורת אמנות, לא מדע. התמקד בשיפור החלקים האלה במשחק שלך ותשתפר באופן עקבי.

וגם, רוב שחקני הברידג' מעדיפים עקביות אצל השותפים שלהם ולא זוהר-גאונות.

לקישור לכתבה " Learning and practice make a good bridge player " – לחץ כאן

לקישור לכתבה " ?What skills do you need to be a good bridge player " – לחץ כאן

עפ"י demicoma: שחקני ברידג' טובים מסיקים מסקנות שימושיות מכל ההכרזות במכרז כולל ה-passes.

לקישור – לחץ כאן

לקישור לניתוח יד בכותרת " Ambitious game contract reliant on both fortune and skill " – לחץ כאן

וכמעט לסיום, למשקיענים, לקישור לעבודתו של פרופ' Gideon Keren בכותרת  " Facing Uncertainty in the Game of Bridge: A Calibration Study " – לחץ כאן

ולסיום, שים לב לעצתה של  Audrey (Lindop) Grant, מחברת ספרי ברידג', הידועה כ " המורה של המורים ": אל תבקר אף אחד ליד השולחן, במיוחד את עצמך, כי אפילו גינוי עצמי קטן יכול לצאת במהירות משליטה. ראשית אנחנו חושבים שפשוט ביצענו הובלה חסרת מזל, וזה לא עבד טוב. אז אנחנו רואים שזה עזר לכרוז לבצע את החוזה. כשאנחנו ממשיכים לפגוע-לנזוף בעצמנו, אנחנו משקפים שאנחנו אף פעם לא מצליחים לבצע הובלה טובה. למעשה, אנחנו לא באמת מבינים את המשחק בכלל… אולי פשוט אין לנו את היכולת לשחק יד טובה של ברידג'… וכן הלאה.

בברכה,

גבי לוי