מגזין ברידג' בניהול ובעריכת גבי לוי
פורסם ביום: 08.03.2021; עודכן ביום: 03.09.2024
קהל היעד:
וכעת כתבה חדשה " יחס התקפי-הגנתי Offence to Defence Ratio (ODR) "
המידע באתר מנוסח בלשון זכר לצורכי נוחות בלבד, ומתייחס לגברים ולנשים כאחד.
לכניסה לאווירה, לקישורים למשחקי הגנה והתקפה בליגת ה-NBA ב-youtube:
- " Best “Defense to Offense” Moments in NBA " – לחץ כאן
- " NBA When Great Offense Beats Great Defense " – לחץ כאן
- " NBA Great "Defense" But Better "Offense" Moments " – לחץ כאן
- " !Team With 99 Offense vs Team With 99 Defense In NBA 2K21 " -לחץ כאן
- " NBA "Defense To Offense" MOMENTS " – לחץ כאן
- " Willie Cauley-Stein Goes Defense to Offense " – לחץ כאן
- Allen Iverson's Sixers Basketball – Defense to Offense " – לחץ כאן
- Seven killer zone offense plays against a zone defense – לחץ כאן
- Offensive Concepts for Attacking Switching Basketball Defense – לחץ כאן
- Golden State Turns Defense to Offense – לחץ כאן
- Warriors Defense Stops "Luka Ball" Dallas Mavericks 5-Out Offense – לחץ כאן
- !NBA Defense to Offense – לחץ כאן
מקור: ספרם Partnership Bidding at Bridge – The contested auction " (1993) " של Andrew Robson ו-Oliver Segal.
לקישור לספר – לחץ כאן
Andrew Robson הוא שחקן הברידג' המפורסם ביותר באנגליה. הוא מייצג את אנגליה בתחרויות ברידג' במשך כשלושים שנה. הצלחותיו התחרותיות הרבות כוללות זכייה באליפויות עולם לנוער, אליפות אירופה וגביע הזהב לא פחות משמונה פעמים. בשנת 2013 זכה לקבל את תואר הכבוד ה-OBE-קצין מסדר האימפריה הבריטית מידי Her Majesty Queen Elizabeth. עבור תרומתו למשחק הברידג'.
Oliver Segal הוא Queen's Counsel: עורך דין בריטי barrister בדרגה גבוהה. הוא שחקן ברידג' מומחה ומחבר.
ה-ODR: היחס בין היכולת ההתקפית של היד לבין היכולת ההגנתית.
עפ"י אלדד גינוסר: השיקול המרכזי לצורך בחינת כדאיות של התחרות הוא שקלול היחס בין לקיחות בהגנה לבין לקיחות בהתקפה (Defense Vs. Offense ratio). במסגרת זאת, חלוקת המכריז, ריכוז או פיזור המכובדים, לקיחות בסדרת השליט, התאמה כפולה ועוד הם המאפיינים אותם יש בעיקר להחשיב כאשר אנו רוצים להתחרות.
לקישור – לחץ כאן
עפ"י otagobridge:
- יד עם ODR גבוה היא כזו עם כוח משחק אבל מעט כוח הגנתי; ODR נמוך מתאר יד שהיית מעדיף להגן עליה. בדרך כלל ביד מסוג NT יש ODR נמוך ואתה צריך לנסות להישאר מחוץ למכרז אם אתה יכול.
- ככל שה- ODR שלך גבוה יותר כך אתה צריך לטפס יותר גבוה במכרז, למעשה לכמה ידיים יש כל כך מעט ערכי הגנה שאתה חייב להכריז בחוזקה כדי למנוע את המשחק או ההקרבה של היריבים.
לקישור – לחץ כאן
עפ"י כתבתו של Neil H. Timm בכותרת " Evaluating Your Offense to Defense Ratio (ODR) ":
בתחרויות בשיטת Match-point (Top-Bottom) הכול הוא על הכרזות תחרותיות וכמה לקיחות כל צד יכול לקחת. עם זאת, אינך מעוניין להעלות על היריבים אם העונש שאתה " מרוויח " הוא יותר משווי החוזה שהם היו מרוויחים. יחס ההתקפה / ההגנה שלך (או ODR) הוא כלי שימושי בהחלטה לזכות בחוזה או להגן. זה מבוסס על ההנחה שלידיים עם נקודות התחלה שוות בערך, HCP זהות, LTC שווה, מספר שליטים שווה וחלוקות יכולים להיות ערכים התקפיים והגנתיים שונים מאוד.
שקול את פתיחת הידיים הבאות:
ביד (1) יש 14 נקודות התחלה וביד (2) יש 12, ב-2 הידיים יש 12 HCP עם 8 מפסידים ועם אותה צורה עדיין צריך להכריז אחרת. ביד הראשונה יש 5 לקיחות כאשר משחקים ב-
, ואילו בהגנה יתכן ויש לה רק 2 לקיחות. בגלל כוחה ההתקפי יהיה חשוב להכריז מוקדם ולנסות להשיג את החוזה.
ביד השנייה, לעומת זאת, יש רק 3 או 4 לקיחות שמשחקים וכנראה 3 בהגנה. כתוצאה מכך היד יותר הגנתית. שימו לב ל-
Q, ולכל מכובד ביניים בסדרה קצרה, יש סיכוי גבוה יותר לזכות בלקיחה בהגנה מאשר ככרוז. עם ההחזקה הזאת אתה תהיה מאושר להגן אם השותף אינו תומך ב-.
הערות המתרגם והעורך:
- נהוג להפחית ההסתמכות על נקודות עבור Qs ו- Js מבודדים.
- ובעניין האיות:
Offence ו-offense שניהם נכונים.
Offence האיות נפוץ יותר מחוץ לארצות הברית.
Offense האיות הנפוץ יותר בארצות הברית.
ולדוגמאות נוספות להערכת ידיים:
אתה מחזיק את היד הבאה ושותפך פותח 1:
ברור כי עם תמיכת 4-קלפים ו-singleton, היד היא התקפית עם ערך הגנתי נמוך. ועכשיו בואו נוסיף 10 HCP ליד:
ונניח שההתקפה וההגנה שלנו גדלו באותה מידה. עם זאת ה-ODR שלנו גדל פי עשרה.
תובנות נוספות:
- עם העלאות מנע-preemptive raises טהורות כל מה שאנחנו צריכים כדי להכריז אותן הוא כוח התקפי, ולא HCP וריכוז ערכי היד.
- מספר קלפי השליט מעבר ל-8 תורם לערך ההתקפי של ידך; זה לא המקרה אם היד מאוזנת.
- הערכים בסדרה המוסכמת שלך הם התקפיים ואילו הערכים בסדרת היריבים הם הגנתיים. יתר על כן, ככל שריכוז הערכים גדול יותר בסדרה שלא הוכרזה, כך תוכל לצפות ל-ODR גבוה יותר.
- אם היחס של התקפה להגנה שלנו מופחת על ידי צורת יד גרועה או החזקות מכובדים הגנתיות, עלינו להיות פחות תוקפניים.
איכות הסדרה:
כאשר אתה מתייחס לאיכות הסדרה, עליך לקחת בחשבון את סוגי הערכים ב- (א) סדרת השליט בידך, (ב) סדרה ארוכה של 5-קלפים, (ג) סדרת היריבים, ו- (ד) סדרות 2-קלפים קצרות בידך:
(א) מכובדים AKQJ בסדרת השליט שלך התקפיים.
(ב) מכובדים AKQ מלמעלה בסדרה צדדית עם 5-קלפים הם התקפיים.
(ג) בסדרת היריבים, המצב הפוך. KQJ התקפיים ו-A הוא ניטרלי.
(ד) סדרה קצרה, ה-A וה-K הם התקפיים או הגנתיים, בעוד שה-Q וה-J הם הגנתיים יותר (אם השותף לא תמך בסדרה הקצרה בידך).
לסיכום, חוזה בסדרה יהיה שווה בערך למספר השליטים ב-2 הידיים בתנאי שה-ODR שלך לא יופחת בגלל צורת יד ירודה, איכות סדרה, חלוקת HCP והחזקות מכובדים הגנתיות.
באופן מעשי, שקול את הידיים הבאות לאחר פתיחה בחוזה ב-♠:
ב-2 הידיים יש 10 HCP, יד (1) התקפית ואילו יד (2) הגנתית יותר.
לקישור לכתבתו – לחץ כאן
עפ"י המצגת של Neil H. Timm בכותרת " Useful Bridge Rules for Decision Making ": מעל הכרזת סלאם, היד השנייה מכריזה double כדי להראות היעדר לקיחות הגנתיות, אבל עוברת-passes עם לקיחה אחת או יותר. הכפל הזה מציין שביד השחקן המכריז אין לקיחות הגנתיות, ובהנחה שידו של השותף מוגבלת לערכים התקפיים (ODR יחס התקפה להגנה נמוך Ratio), מציע לשותף לבצע הכרזת הקרבה של סלאם (בדרך כלל עם פגיעות חיובית או שווה).
לקישור – לחץ כאן
לדעתם של Andrew Robson ו-Oliver Segal: לעולם לא תפסיד כשאתה רואה-בוחן את ה-ODR שלך, ולכן המלצתם: לעולם אל תאבד-lose sight את ה-ODR שלך.
הערה: משמעות ה-lose sight: לשכוח מרעיון או עובדה חשובה מכיוון שאתה חושב יותר מדי על דברים אחרים. וגם: אם אתה מאבד את ההיבט החשוב של משהו, אתה כבר לא שם לב אליו כי אתה דואג לדברים פחות חשובים. או: לא לקחת בחשבון, להיות מודע, או לזכור.
במידה מסוימת הוגדרה בספר " התקפה " בהקשר של התאמה בסדרת הכרזת המנע-pre-emptive – היא נמדדת בעיקר על בסיס החזקתנו המשולבת בסדרת השליט. באופן כללי יותר, עם זאת, קשה (ובכל מקרה לא חשוב) להגדיר התקפה והגנה באופן עצמאי. היחס בין השניים הוא שמדאיג אותנו ועלינו להסתכל על הידיים בהקשר זה.
בדרך כלל יש ביד איזו Q או J תועה (אפילו T) שיש להם ערך הגנתי פוטנציאלי. באיזו תדירות ראית העלאת מנע אגרסיבית המתבררת כפעולה מפסידה כאשר התברר שהיריבים לא ממש מצליחים לבצע את מה שהם אמורים? והאם זה בדרך כלל בגלל של-pre-emptor הייתה קצת יותר מדי הגנה?
מה שמסתכם בזה הוא: עלינו לשקול את יחס ההתקפה שלנו להגנה (ה-ODR) כאשר אנו בוחרים-בוחנים לאיזו גובה להעלות את השותף. ככל שיחס זה גבוה יותר (ככל שיש לנו יותר יכולת התקפית ביחס להגנתית), כך עלינו ל-pre-empt גבוה יותר.
ישנם ארבעה היבטים שיש לקחת בחשבון בשיפוט ה-ODR שלך. אלה הם: חוזק הקלפים הגבוהים, צורת היד-חלוקתיות, חלוקת הערכים-המכובדים בין הסדרות וסוג הערכים.
מבין אלה, חוזק הקלפים הגבוהים אינו החשוב ביותר. הסיבה לכך היא – באופן מופשט – ה-HCP עשויות באותה מידה להגדיל את הפוטנציאל ההתקפי שלך, כמו להגדיל את כוח ההגנה שלך. מדוע, אם כן, שדיברנו על חוזק קלפים גבוה והגנה כמחובר? התשובה היא שבהקשר של התאמה טובה בסדרת השותף יד עשויה להיות חזקה התקפית ללא HCP; אולם ללא HCP לא יכול להיות לך כוח הגנתי בכלל. בעבר השווינו ידיים התקפיות טובות המכילות מעט HCP עם ידיים התקפיות המכילות HCP רבות. בהקשר זה ההגנה שלנו היא כוח ה-HCP שלנו.
באופן כללי, ככל שחוזק הקלפים הגבוהים שלך גדול יותר, כך ה-ODR יהיה פחות משמעותי.
מבחינת צורת היד, השיקול החשוב ביותר – מספר קלפי השליט בידך. ההיפך מכך הוא שקוצר בסדרת היריבים שלך הוא נכס התקפי. באופן כללי יותר, ניתן לציין את העובדה החשובה שככל שידך לא מאוזנת יותר, כך ה-ODR שלך יהיה גבוה יותר (ולהיפך). אורך קיצוני בסדרת ה-RHO-היריב מצד ימין יכול להיות גם החזקה התקפית טובה, ובלבד (א) אתה יכול להבטיח לפחות התאמת 9 קלפים בסדרת השליט ביחד עם השותף; ו- (ב) אין בידך מכובדים בסדרת היריב.
המשתנה החשוב ביותר בקביעת ה-ODR הוא חלוקת ה-HCP בין הסדרות בידך. ערכים בסדרת השותף הם ההתקפיים ביותר; אלה שבסדרה של היריבים הם הכי הגנתיים. בנוסף, אלו בסדרות שלא הוכרזו, ככל שיש בידך יותר בסדרה הצדדית הארוכה יותר (כך ריכוז הערכים שלך גדול יותר), כך סביר יותר להניח כי ה-ODR בידך יהיה גבוה יותר.
השיקול הסופי הוא סוג הערכים שלך – לעתים קרובות דורש הבחנה עדינה של שיפוט. נפרט את: (א) סדרת השליט; (ב) סדרת צד ארוכה (5+ קלפים) ; (ג) סדרת היריבים; ו- (ד) סדרת צד קצרה (3 קלפים או פחות).
(א) בסדרת השליט שלך, Q's ו-J's הם קלפים התקפיים מאוד, כמו K כאשר ההתאמה המשולבת בסדרת השליט שלך היא לפחות 9-קלפים. הם ככל הנראה יהיו שימושיים לשותפות, אך סביר להניח שהם לא יעשו לקיחות בהגנה. ה-A הוא ניטרלי, אלא אם כן נראה שההתאמה שלכם היא 11-קלפים או יותר.
ב) המצב דומה גם בסדרות צד ארוכות. לפיכך KQJxx היא החזקה מאוד התקפית, בעוד Axxxx היא הרבה יותר הגנתית.
(ג) בסדרת היריבים שלך המצב הוא הפוך לחלוטין. Q's ו-J's הם הגנתיים בלבד, כמו שהוא כנראה K אם הוא מלווה באורך כלשהו (שכן סביר להניח שביד השותף יהיה קוצר, וכך ה-K בידך לא יהיה נכס גדול בהתקפה). A הוא ניטרלי, אלא אם כן ביד השותף יהיה void.
(ד) בתוך סדרות צד קצרות, אסים ומלכים צפויים להיות שימושיים גם בהתקפה וגם בהגנה. מלכות ונסיכים הם החזקות הגנתיות יותר, עם זאת, אלא אם כן שותפך טוען להחזקה בסדרה.
יישום ההיגיון על preemptive raises – העלאות מנע:
אנו עשויים להסיק שעלינו להעלות לגובה של התאמתנו בסדרת השליט, אלא אם כן ה-ODR שלנו יורד משמעותית מהקיצון ה" טהור ". מהו 'משמעותי'? לעתים קרובות ההבחנות מורכבות. בנוסף לארבעת השיקולים הכלליים שנדונו לעיל, עלינו לשאול את עצמנו את השאלה הספציפית (הקריטית): מה צפויים היריבים לעשות ביד זאת?
ולקפיצות התאמה:
בכל הקשור לקפיצות בהתאמה אנו מבטיחים ODR די גבוה לשותף. עלינו לקבל תמיכה הוגנת, צורת יד סבירה וריכוז טוב של ערכי סדרת הצד. באופן כללי, למעשה, עם תמיכה ראויה וסדרת צד טובה, ה-ODR שלנו יהיה מספיק גבוה כדי לאפשר לנו להכריז עד קצה גבול כוחנו ההתקפי. שוב זה ייקבע בעיקר על ידי מספר קלפי השליט שלנו.
סיכום קצר: עם ידיים התקפיות עם התאמה, אנחנו בדרך כלל רוצים להעלות את השותף לגבול ההתאמה הזו באופן מיידי- הן בתיאור והן במטרה ליצור בעיות עבור יריבינו. עלינו להיות בטוחים, עם זאת, שלא נעלה הכרזת מנע מעבר לגובה בו יתעוררו בעיות. אנו מנסים להימנע מכך על ידי תשומת לב ראויה ל-ODR שלנו, ועל ידי התמקדות בגובה אליו נראה שהיריב עשוי להכריז ולבצע.
החשיבות של ה-ODR שלך בתחרות: כעיקרון, כאשר אתה חושב שזה סביר להניח כי ה-LHO-היריב מצד מאל שלך יתחרה, העלאות המנע למחצה שלך צריכות להבטיח ODR גבוה למדי. במילים אחרות, אם אתה צופה המשך התחרותיות, הבחירה בין 'הכרזה מגבילה / חצי-מנע-semi preemptive' אינה רק של כוח משחק, אלא גם מרמזת על הבחנה 'הגנתית / התקפית'. לפיכך, בידיים גבוליות בעלות חוזק התקפי שווה בערך, עליכם להטות לעבר העלאת מנע למחצה-semi-preemptive אם ה- ODR שלכם גבוה, והעלאה מגבילה אם ה-ODR שלכם נמוך.
הערכת ה-ODR שלנו חשובה לא רק בהחלטה לאיזה גובה להעלות את סדרת השותף, אלא גם כאשר מחליטים איזה סוג העלאה להראות אם אתה חושב שה-LHO שלך עשוי להכריז. ההיגיון הוא כפול. ראשית, אם ה-LHO מכריז, אינך רוצה שהשותף שלך יילחץ על ירייה דו-כיוונית מול העלאה 'מונעת למחצה' שלמעשה מכילה הגנה טובה כנגד חוזה היריב. הסיבה השנייה מדוע חשוב שתנסה להעביר את ה-ODR שלך בידיים הגבוליות הללו כאשר אתה צופה תחרותיות נוספת היא כך שהשותף יידע מתי להכפיל, בניגוד לעבור-pass. זה חשוב במיוחד ב-matchpoints (Top-Bottom), כאשר כישלון להכפיל את הקרבת המשחק החלקי של היריב יכול להיות יקר מאוד.
שים לב, לבסוף, שאם אתה מכריז cue-bid (מראה העלאה מגבילה) עם יד בלי הרבה הגנה, אתה בהחלט יכול לספק ל-LHO דרך זולה להיכנס למכרז – על ידי הכפלת ה-cue-bid שלך. עם יד גבולית עם ODR גבוה, עדיף לעלות בקפיצה את ה-semi-preemptively של השותף, ולהכריח את ה-LHO להיכנס למכרז בגובה רב יותר (אם הוא יכול).
העלאה יחידה:
לסיום, זכור: רק בגלל שיש בידכם 4-קלפי שליט, אין זה אומר שעליכם להעלות לגובה-3, אפילו מול סדרת 5-קלפים ידועה. כלל אצבע (שעליך להעלות לגובה ההתאמה) אסור שיהפוך לאילוץ מעכב-מונע. אם עוצמת הקלפים הגבוהים בידך נמוכה לצורך העלאת מגבילה, וה-ODR שלך נמוך מדי עבור העלאה חצי מונעת, לעתים קרובות הפעולה הנכונה תהיה העלאה פשוטה לגובה-2.
סוג של הידיים שאנחנו מדברים עליהם הם "שגרתיות" ידיים הגנתיות בטווח 5-9 HCP – במיוחד אלו עם החזקות הגנתית בסדרת ה-RHO או ללא doubleton (ידי 4-3-3-3, או כאשר ה-doubleton בידך הוא חזק. לידיים כאלה יש ODR מעורר קפיצה וקפיצה מנע-pre-emptive היכולה רק להטעות את השותף (כמו גם לעתים קרובות לשאת אותך מעבר ל-spot האחרון שנעשה כאשר היד שלך).
שים לב:
- מול 1 או1 overcall או תגובה, הכרזות תמיכה בגובה-2 שוללות תמיכת 4-קלפים, ו-ODR טוב (ולהיפך בגובה-3);
- 2NT ממשיך להראות צליל של העלאת 4-קלפים (פלוס) מול 1 / 1 overcall, כאשר cue שלא בקפיצה לגובה-3 מראה העלאת קלפים גבוהים עם רק תמיכה של 3-קלפים (או תמיכת 4-קלפים ו-ODR נמוך.
- אם אין לך cue-bid זמין לגובה-3 (למשל מול overcall בגובה-2), ה-2NT מראה העלאת תמיכה טובה לגובה-3 (או יותר).
לקישור לניתוח יד של Steve Moese בגיליון Learning Points – A Gem מיום 01.02.2021 (עמ' 2) – לחץ כאן
לקישור לניתוחי ידיים בכותרת " Competing without a known fit By Robson & Segal " – לחץ כאן
לקישור לכתבה " Offense to Defense Ratio " – לחץ כאן
לקישור לכתבה " לקיחות התקפה " – לחץ כאן
לקישור לכתבה " ODR " בשפה העברית – לחץ כאן
לקישור לכתבה " הדגמה יפה של ODR בשיעור ברידג' מקוון " – לחץ כאן
לקישור לכתבתו של Robert S. Todd בכותרת " Offensively- vs. Defensively-Oriented Hands " – לחץ כאן
לקישור לכתבה " ODR origins " בפורום BBO – לחץ כאן
לקישור לכתבה " Offense to Defense Ratio " – לחץ כאן
לקישור לכתבה " Helping your partner bid better " בפורום BBO – לחץ כאן
לקישור לכתבה " Two Dimensional Bridge Hand Evaluation " – לחץ כאן
לקישור לכתבה " High Wire Act " – לחץ כאן
לקישור לשיעור " ODR or Offence to Defence Ratio " (עמ' 2) – לחץ כאן
עפ"י David Farmer: סמוך על הערכות הכוונון העדין שלך לגבי ה-ODR, מיקום קלפי מפתח בסדרות צד והתאמות / קוצר בסדרות צד כאשר זה נראה קרוב. (וזכור כי אתה עושה טוב אם אתה מסתדר עם זה 75% מהמקרים).
לקישור לכתבתו " High-level Competitive Bidding " – הוסר
עפ"י מקור נוסף: בדרך כלל ליד מסוג No-Trump יש ODR נמוך ועליך לנסות להישאר מחוץ למכרז אם אתה יכול.
לקישור לכתבה " The Hand Records Speak: Giorgio Duboin " – לחץ כאן
לקישור לכתבה " Competive Bidding – Help me please " – לחץ כאן
וכמעט לסיום, שים לב: התנאים הטובים ביותר לתחרותיות הם כאשר אתה מחזיק: אורך בסדרה שהוכרזה מימינך, וקוצר בסדרה שהוכרזה משמאלך.
לסיום, שים לב לדעתו של Neil H. Timm: הקווים המנחים של ה-ODR וסה"כ הלקיחות / השליטים עדיין לא מנצלים את מלוא היתרונות של כל המידע הנמסר ע"י ההכרזות. אתה צריך לבנות תמונה משלך על היד שלך. התחל בהערכה מחודשת של ערך החזקות המכובדים בידך בסדרות היריב. להחזקת KJx בסדרה שהוכרזה ע"י היריבים, למשל, אין ערך רב על פני היריב שמכריז את הסדרה (אתה יכול לסמוך על 1-2 לקיחות); יתכן שלא תקבל אף אחת מהן אם היריב יהיה מעליך.
מעט קשה יותר הוא להשתמש בהכרזות על מנת לשפוט את התאמות אורך סדרת הצד גם לשותפות שלך וגם ליריבים שלך. אם לכל צד יש התאמה כפולה, כלומר התאמה בסדרת צד, כסדרת שליט, אז זה מצביע על עוד יותר לקיחות והכרזות תחרותיות עוד יותר. מצד השני, אם ידך קצרה בסדרה השנייה של השותף שלך או יש אורך בסדרה השנייה של היריב, זה טוען להיפך – תחרותיות מאופקות-מרוסנת.
והסתייגותם של Andrew Robson ו-Oliver Segal: זה לא סביר להניח שיהיה לך זמן או נטייה לנתח ידיים בדרך זו ליד השולחן. במקום זאת עליך לפתח את שיקול הדעת האינסטינקטיבי ע"י היותך מודע יותר ויותר לקריטריונים הרלוונטיים.
בברכה,
גבי לוי
